<h1>רבינו ירוחם נכ"ג ח"ד</h1>
<h2>דף נד.</h2>
הזכור והבהמה אסורים לכל אדם וחייבין שוכב ונשכב ואיסורן בכרת ואם התרו בהם איסורן בסקילה פשוט ובכמה דוכתי.
<h2>דף נח.</h2>
ועוד פשוט נשא אחותו מן האם יוציא מן האב יקיים אחות האב מן האם יוציא מן האב יקיים אחות האם מן האם יוצי' מן האב יקיים ובכל מקו' שאמרנו יקיים לכתחלה לא יכנוס. נשא אשה ובתה כונס אחת ומוצי' אחת פירוש וה"ה אשה ואחותה מן האם או אשה ובת בתה אבל אשה ובת בנה או אשה ואחותה מן האב אף לכתחלה מותר לכנו' פשוט כי אשת אביו אסורה לו לדעת רבי עקיבא ואחות אביו מותרת ולדעת רבי אליעזר בהפך ובה"ג פסק כרבי עקיב' ורוב הפוסקין הסכימו כרבי אליעזר דרבנן ורבי מאיר סברי כוותיה. וכתב הרמ"ה כי הא דאמרינן דמותר באשת אחיו ובאשת אחי אביו ואפילו מן האם ונשא אותה כשהוא גוי. והא דקתני נשא אש' ובתה כונס אחת ומוציא אחת כגון שנשא את שתיהן לאחר שנתגיירו דכיון דמן התורה שתיהן מותרות לו ומדרבנן אסרו הילכך לא אסרו לקיחתן אהדדי דנאמר כונס הראשונה ומוציא השנייה אלא כונס לאי זו שירצה וה"ה בישראל שנשא אשה ובתה גיורת.
<h2>דף עו:</h2>
ועוד פשוט מתה אשתו אם מותר בחמותו נחלקו בו רבי ישמעאל דאמר אסור ורבי עקיבא דאמר מותר ויש מי שפסק כר' ישמעאל וכן פסק ר"ת ויש מן הפוסקים שפסקו כרבי עקיבא וכן פסק הרמ"ה.
